משוואה להצלחה:

מכללת אפרתה + אולפנה לאומנויות + קרן השל = “יום השיא במתמטיקה”

בחודש אדר הגיעו למכללת אפרתה למעלה מ-180 תלמידות ומורות מהאולפנה התורנית לאומנויות בירושלים כדי להשתתף ב’יום שיא במתמטיקה’ שארגנו סטודנטיות ומרצים מהחוג למתמטיקה במכללה במימון נדיב של קרן ‘השל’. את יום השיא במתמטיקה הגתה ויזמה גברת פירחה חמו, המדפי”ת של החוג למתמטיקה באפרתה. פעילות יום השיא אורגנה, תוכננה ובוצעה על ידי גברת חמו, קבוצת הסטונדטיות של שנה ג’ בחוג וסטודנטיות מהתכנית ההסבה במתמטיקה. יום השיא כלל שלושה חלקים - חידון ורטואלי במתמטיקה שנוהל יחד עם המרכז הישראלי למצוינות בחינוך, חקירה על-הידיים של טנגרמים - משחק מתמטי של גיאומטריה ואומנות שהומצא בסין לפני יותר מ-200 שנה, ופעילות בנושא המתמטיקה של האשליות האופטיות ביצירות האומנות של אם. סי. אשר.

התרומה מקרן השל אפשרה לקבוצה מגוונת של בנות לחקור תחומים במתמטיקה שאינם חלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר ולהשתתף בחוויה מתמטית וירטואלית מרתקת. מלכי מרגליות מהמזכירות האקדמית ושרון חדד אשר על המחשוב מהמכללה סייעו רבות בהכנת החדרים לקליטת הבנות ובציודם בטכנולוגיה הנדרשת.

‘יום השיא’ התחיל בחידון וירטואלי של המרכז הישראלי למצוינות בחינוך בשיתוף הסטודנטיות למתמטיקה באפרתה. הכיתות היו מחוברות זו לזו ולמרכז למצוינות בחינוך, שם, בעודו יושב במרחק של שלושה ק”מ מהמקום, מר גלי שמעוני מהמרכז הישראלי למצוינות בחינוך הסביר את החוקים של החידון תוך שהוא משתמש בלוח הוירטואלי (בכיתת E-lluminate). התלמידות מצדן הציגו את תשובותיהן במיקרופון המיועד לכך.

אחרי הסיכום המוצלח של החידון והפסקת אוכל קצרה המשיך יום השיא בחידה מתמטית סינית - טנגרמים. בטנגרמים, שבעה מצולעים (ריבוע, מקבילית וחמישה משולשים בגדלים שונים) משולבים כדי ליצור תמונות. במשחק נתון קו חיצוני של הצורה הסופית, והשחקן צריך לפענח איך לארגן את שבע הצורות כדי ליצור את הצורה הנתונה.

התלמידות התחילו ביצירת ערכת חלקי טנגרמים משלהן מבריסטול, ואז פתרו מספר חידות טנגרם - מחידות קלות ועד חידות קשות במיוחד. התלמידות השתמשו בחלקי הטנגרם שלהן כדי ליצור תמונת טנגרם שהן לקחו איתן הביתה כמזכרת מיום השיא. יום השיא הסתיים בדיון בנושא אשליות אופטיות מתמטיות. התלמידות השתמשו בצינורות מנייר כדי ליצור משולש בעל שתי זוויות ישרות (!!!). הן גם ראו דוגמאות של אשליות אופטיות ביצירות של האומן ההולנדי אם. סי. אשר, וכן צפו במספר סרטונים קצרים שהסבירו את האשליות. בסופו של יום שיא זה חזרו קרוב למאתיים תלמידות, סטודנטיות, מורים ומרצים הביתה - שמחים, תשושים ומועשרים מתמטית.

תמונות מהאירוע

דרמה כמפגש בין דורי

שיתוף פעולה בין תכנית חותם, החוג לחינוך חברתי והמינהל הקהילתי בקעה

במסגרת השתתפותנו בפורום הסטודנטים הבין-מכללתי של תכנית המצוינים, התבקשנו לחלום - ולהגשים. לחלום על פרויקט חינוכי ולנסות להוציאו אל הפועל. במקביל התבקשו סטודנטיות מהחוג לחינוך חברתי במכללה להקים פרויקטים המיועדים לאוכלוסיית הגיל השלישי בשכונה, בשיתוף פעולה עם מתנ”ס קהילתי בקעה. החלטנו לחבור יחד, כל הגורמים, כדי להקים קבוצה ייחודית: קבוצת דרמה המורכבת מנשות הגיל השלישי, מסטודנטיות החוג לחינוך חברתי קהילתי ומסטודנטיות מתוכנית חותם שנה א’ במכללה, במטרה לשכלל את הקשר בין המכללה לשכונה, ולהקנות לסטודנטיות ולמבוגרות חוויה שממנה יוכלו לשאוב כלים להמשך דרכן, כל אחת בתחומה. וכך, בתמיכתם הבלתי נדלית של עפרה מייטליס, רכזת תוכנית חותם, של אמיר שמש, מרצה בחוג לחינוך חברתי ושל אור רן, עובד קהילתי במתנ”ס, יצאנו לדרך. במהלכם של 16 מפגשים לאורך הסמסטר נוצרה קבוצה ייחודית, שוויונית - משפחה של ממש.

הקבוצה נחשפה לעולם התיאטרון, התנסתה בו, שיתפה וצחקה יחד. שיאו של התהליך היה בערב מרגש שבו בנות הקבוצה העלו על הבמה מארג של סיפורי חיים בנושא “מעברים”. סיפורים קטנים וגדולים, מרגשים ומלאי הומור הוצגו מול קהל של חברות, קרובות משפחה, סטודנטיות וצוות המכללה ונשות השכונה - כולן באו לחזות בחלום שהפך ב”ה למציאות.

דברים שנשאה דבורה, נציגת הנשים המבוגרות שהשתתפו בפרויקט:
אודה ולא אבוש שכשהובאה לפניי ההצעה להצטרף לחוג לדרמה, גיחכתי בליבי: ‘מה לי, בגילי המופלג, להתעסק בדרמה?’ ובעיה שנייה: בחוג עם צעירות תוססות וזריזות ממני אני עלולה לעורר צחוק וזלזול!’ וראו איזה פלא! כבר בפגישתנו הראשונה התבדו כל חששותיי. להפך! הרגשתי קרבה, חביבות ואפילו כבוד ואפילו התחשבות בתופעות שונות שהזמן (הגיל) גרמן כגון הצעות הקלה בדרך הגעה, כלומר הסעה, וגם ליווי בחזרה, דאגה לכיבוד וכן הלאה. אך לעומת זה, בדרך לרכישת הידע, המיומנויות ודרכי ההמחזה, כגון דרכי ביטוי בדיבור, בתנועה וכד’, לא היה הבדל בגישתה הכללית והמקצועית של המורה אל החברות הצעירות ואל החברות בגיל השלישי. גישה זו עודדה אותי ונתנה לי את האומץ להמשיך, לנסות שוב ולשפר..

שיא היצירה וההתרגשות הייתה המשימה האחרונה שהטילה עלינו המורה. היא ביקשה שכל אחת תספר סיפור מחייה או אפיזודה שהשאירו את רישומם המרבי על חייה, להעביר זאת לכתב ולמסור לה והיא תעבד את זה למופע קצר שאנחנו נבצע.. אני סיפרתי אירוע שנשכח כבר ממני זה עשרות שנים, אך על ידי כך ששוב הרהרתי בו הבנתי שהוא, האירוע הזה, בעצם עיצב את חיי. התרגשתי מאוד. העליתי אותו על הכתב ומסרתי למורה.
רשמה: אורית ברובסקי

מפעילות אגודת הסטודנטים

סטודנטיות יקרות. רגע לפני פתחה של שנה חדשה, רצינו לסכם ולהיזכר מעט מהנעשה בשנה שחלפה. בעיר הקודש בין הרים וגבעות, עומדים להן 2 בניינים עם 5 קומות. בקומת הקרקע - חדר תפילה בו הסטודנטיות נחות ומתפללות. בקומת הכניסה - הקפיטריה והספרייה נמצאות, שם אנו אוכלות, לומדות ולעיתים נחות, ושם אף תוכלו לפגוש הרבה מן הבנות. כמובן לא שכחנו את לוח האגודה, שבו תוכלו לראות פרסומים ולקבל מידע. בקומה הראשונה במעלה המדרגות והמעלית חדר מרצים, הנהלה מזכירות וגשר המאפשר מעבר לכיתות. בקומה השנייה נוכל להבחין בחדר המחשבים בו תשמעו את המושגים עבודות, “student”, סורק, ועוד כל מיני דברים נסתרים. ובמעלה הקומה הרביעית (בבניין הכיתות) - האולם פתוח לרווחה, להופעה, שיחה, מבחנים, בכל סיבה ומסיבה

ובין כל השיעורים, המבחנים והמון המטלות ניסינו לתת מענה ולתת כוחות. אז... מה בעצם היה לנו בשנה שחלפה? בפתיחת השנה בסטנד-אפ צפינו, ותיקים של האגודה בקומה 4 קיבלנו, מי שרצתה, בהתרמת דם לקחה חלק והצטרפה, ובפעילות המתוקה לקראת חנוכה, כמובן לא נשכחה הסופגנייה. לאחר השריפה בכרמל, לבית אורן עלינו, להיות חלק ממצבו של עמ”י ולהתחבר ביחד איתם לשורשינו, ליצנית רפואית הגיעה לקראת ר”ח אדר, שם למדנו גם איך להתבונן ולהתמודד גם עם מה שלא כל אחד בחר. פרויקט ‘שכינה ביניהם’ כי מאוד חשוב וכדאי להשתדל, ולפעול בנושא הלא כל כך פשוט אצל בנות ישראל. יום הסטודנטית - זהו היום שלכן! בו כל פרט נבחר בקפידה לנשמה, לכיף ולהנאה, סדנאות, הופעה, הפתעות וכמובן חולצה של המכללה מהאגודה - היה שמח, מתוק, משחרר לכל מי שהתייצבה התרמת דם נוספת לכל מי שבתחילת השנה פספסה, וחלוקת שוקולדים לתחילת תקופת המבחנים - כדי לאחל שנעבור זאת בטוב ובנעימים. פעילויות נוספות היו לאורך השנה מאחורי הקלעים, לטובת הסטודנטיות ולעוד כל מיני ענייניים שונים ומגוונים.

חרוזים נוספים לסיפור התקשינו למצוא, והאמנו שאתם מכירים ומכירות את המשכו, אז לכבוד השנה החדשה רצינו לאחל, לצוות, לסטודנטיות ולכל בית ישראל, (תרתי משמע...) שנזכה לראות את הטוב שמבכללה שלנו, להוסיף לה ולהיות חלק ממנה. לשמוח במקום שבו אנו נמצאות ולומדות, בלי להשוות למכללות אחרות. כי אין עוד מכללות עם צוות אכפתי ויחס מיוחד כמו אצלנו. ותזכרו תמיד- שאין כמו בבית!!!

שתהיה לכולנו שנה שמחה, ברוכה ומלאה בהתקדמות (בכלל ובפרט)

באהבה
שירלי, אורית, גל, תהילה, תכלת ומרים אגודת הסטודנטים תשע”ב

מכללת אפרתה למען ילדי בית אורן

השריפה בכרמל המכונה גם אסון הכרמל התרחשה בחנוכה ה’תשע”א, וכילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים שבסביבתו, בשריפה נספו 44 בני אדם, כ-17,000 איש פונו מבתיהם. רבים מתושבי המדינה הגיבו בכאב על האסון ובהזדהות עם המשפחות השכולות ותושבי הכרמל שפונו מבתיהם.

אלפי ישראלים התנדבו להגשת סיוע לנפגעים ולצוותי כיבוי האש. גם אגודת הסטודנטיות של מכללת אפרתה נרתמה למאמץ וקבוצת סטודנטיות עשתה את דרכה ליישוב בית אורן לעזור בהפעלת הילדים, להביע סולידריות ולתמוך בשעות הקשות. ההתרשמות הייתה שהילדים נהנו מאד ואפילו קצת שכחו לכמה רגעים את מאורעות השריפה.